אז כמה אתם שווים ? 

מתי בפעם האחרונה נשאלתם כמה אתם שווים - אם מישהו היה קונה אתכם - את הכישרון שלכם? את הפוטנציאל שלכם - את המותג שבכם שטרם פרץ החוצה ?
בקיצור את הון אנושי שלכם – נכסי הקריירה שלכם ?

בדרך כלל כתבות מעין אלה מופיעות בעיתונים כלכליים לגבי סלבס זה או אחד, ולגבי אנשי עסקים אמידים מאוד.
בשנים אחרונות גם בבתי המשפט לענייני משפחה בעת חלוקת רכוש בין בני זוג בהליך גירושין דנים בשווי של נכסי הקריירה של כל בן זוג או במילים אחרות כמה שווה כל אחד מבן הזוג – הון אנושי (ראו את התפתחות הפסיקה בנושא חלוקת נכסי קריירה שנים אחרונות).
נכסי קריירה או מוניטין עסקי הוכרו בפסיקה כסוג של נכס. נכס בעל שווי כלכלי ששווה לפעמים ממון רב, אשר ניתן לאומדו בכלים מקובלים במהלך הליכי גירושין.
הרציונל שעומד מאחורי הפסיקה בנושא נכסי קריירה וחלוקתם הוא כי לרוב ההתפתחות המקצועית של כל אחד מבני-זוג קשורה זו בזו. בני זוג עשויים לוותר על השכלה או על משרה, לעבוד או ללמוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום ואף לוותר לחלוטין על קריירה, כל זאת כדי שיוכל בן הזוג האחר להתפתח בעצמו למען טובתו-שלו, למען טובתו של הקשר הזוגי ולמען טובתה של המשפחה כולה.

הסיבה העיקרית שעומד לנגד עיני בית המשפט בעד חלוקתם של נכסי קריירה נובעת מסיבות של צדק ושוויון. סוג של פיצוי עבור הפסדי קריירה של בן הזוג השני או מזונות שיקומיים עבור הון אנושי. בעצם התשלום (עיתיים או חד פעמי עבור פיצוי נכסי קריירה) מאפשרים לבן הזוג השני להיות בעמדת מוצא שווה, ולהתחיל חיים חדשים מנקודה בה היה ולא מאפס שוב פעם.
כאמור התפתחות הפסיקה בסוגיית נכסי קריירה מעמיד את בית המשפט בפני אתגרים לא פשוטים כגון:

• כיצד יש לשלם את הפיצוי עבור הפסדי קריירה של בן הזוג השני - – תשלומים עיתיים או תשלום חד פעמי.
• כיצד מחשבים מוניטין עסקי ?
• איך מעריכים בדיוק את שווי נכסי הקריירה או כושר השתכרות עתידי ?
• מהם השומה וההערכה הנכונים הכרוכים בכימות נכסי הקריירה לערכים כספיים ?
• האם הכרה בשיתוף של נכסי קריירה מעניקה לבן הזוג השני "זכות" באדם אחר באופן שפוגע באוטונומיה ובחירות שלו, לא גורמת מעין שיעבוד אישי של נכסי קריירה שלו לבן הזוג  ?
• האם המשך הקשר בין בני זוג כתוצאה מה"זכות" שיש לבן הזוג בנכסי הקריירה של השני לא תפגע בחשיבות סופיות הדיון והרי ידוע שבנסיבות של גירושין קיימת חשיבות רבה להפרדה הסופית בין בני הזוג.

על כל זה יש להזכיר את המתח והשוני הקיים בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט (מרוץ סמכויות המפורסם) בסוגיית הגנה על נכסי קריירה ומוניטין עסקי תוך ניצול מרוץ הסמכויות.

הסיבה לכך היא שבתי דין רבניים פוסקים על פי הלכה היהודית (דין תורה) השונה מן החוק האזרחי של פי דנים בבתי המשפט לענייני משפחה בעת חלוקת רכוש בהליך גירושין.

הרב שלמה דיכובסקי כתב: "בתי הדין הרבניים דנים, כידוע, לפי דין תורה. לפי התורה, סמכותם של בתי הדין היא בלתי מוגבלת, בהיותה נובעת מן המחוקק האלוקי, ולא מן המחוקק האנושי."
אדגיש למען הגינות כי בתי הדין הרבניים מכבדים את חוקי מדינת ישראל ובכלל זה חוק יחסי ממון, אך מפרשים אותו על פי ההלכה היהודית בעת חלוקת רכוש בהליך גירושין. הלכה מבחינתם היא: "דינא דמלכותא דינא".

על כל זה יש להוסיף את התיקון לחוק יחסי ממון (תיקון מספר 4 – תשס"ט 2008), המאפשר תחת סעיף 8 לחוק לאזן את המשאבים בין בני הזוג לפי יחס שונה מחצי חצי, אלא לפי ראות בית המשפט או בית הדין כאשר הוא לוקח בחשבון נכסים עתידיים, לרבות כושר השתכרות של כל אחד מבני הזוג.

עוד צפויים לנו תקדימיים ופסקי דין מעניינים בתחום חשוב זה של נכסי קריירה.